הילד הזה, שהציק לילדה מהבית ספר בוואטצאפ, שארגן חרם דיגיטלי ושהפיץ תמונה פוגענית, הילד הזה הוא בעצם הילד שלי. הורים שמגלים שילדיהם נהגו בבריונות ברשת, לא באמת יודעים איך להתנהל במצב המורכב. מומחים ואנשי מקצוע מסבירים את הסיבות לתופעה הרחבה ומדוע שיטות הענישה המקובלות לא תמיד מועילות
אלימות מילולית ושיימינג ברשת הפכו בשנים האחרונות לסיטואציות נפוצות במיוחד בקרב גולשים צעירים. בסקר של בזק שנערך לרגל יום נגד בריונות בקרב בני נוער, ציינו 74% מהמשיבים שחוו בריונות ברשת או שיימינג בוואטצאפ. לאלימות המקוונת יש השלכות רגשיות משמעותיות – שליש מבני הנוער שיתפו שבעקבות המקרה שחוו הם נמנעים ממפגשים חברתיים. מספר דומה הפחיתו את פעילותם ברשתות החברתיות.
לאה שטרן, מרצה ומדריכת הורים ממכון אדלר, מסבירה שמה שהתרחש בדור ההורים על הברזלים שמחוץ לבית הספר עבר לזירה הממוחשבת. "החרם אמיתי, ולפעמים זה אפילו גרוע יותר כי את המילה הכתובה אי אפשר למחוק. מה שקורה ברשת נשאר ברשת". במקרים רבים השמועות, הקללות או הרכילות כבר לא מוגבלים רק לבני הכיתה ולבריונות בבית ספר, אלא עוברים מסביב לשעון ובתפוצה רחבה בפייסבוק, בקבוצות וואטצאפ ועוד.